#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצו. מה הדין מגע עובד כוכבים על ידי דבר אחר שלא בכוונת מגע ומנין?<br>	"בבירם נגע גוי ביין בלא כוונת מגע והתיר רב למוכרו לעובדי כוכבים. כתבו התוס' (ד""ה ה""ג) שלפי הגירסא ברוב הספרים <sup>צב</sup> שהעובד כוכבים בבירם נגע ביין בראש הלולב מבואר שמגע ע""י דבר אחר שלא בכוונת מגע אוסר בשתיה והקשו התוס' על גירסא זו והסכים ר""ת עם גירסת ר""ח וה""ג שהעובד כוכבים נגע ביין בידו על כן נאסר בשתיה ולפי""ז פסק ר""ת שמגע עובד כוכבים ע""י ד""א שלא בכוונת מגע מותר אפיי בשתיה <sup>צג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צב.  וכן היא גירסת רש""י כמבואר בדבריו לקמן נח, ב ד""ה אסור.
<br>צג.  וכתב הר""ן שיש כאן שלש שיטו ת. לרש""י מגע ע""י דבר אחר כמגע עצמו לגמרי, שבשניהם בכוונה נאסר אפילו בהנאה ושלא בכוונה אינו נאסר אלא בשתיה, לרי""ף ולגאונים מגע עצמו בכוונה נאסר בהנאה. שלא בכוונת מגע כלל נאסר בשתיה ואילו מגעו ע""י דבר אחר שלא בכוונת מגע אינו נאסר אפילו בשתיה. לר""ת מגעו ע""י דבר אחר אינו אלא כחו וכל שהוא שלא בכוונת יין אע""פ שהוא בכוונת מגע מ ותר אפילו בשתיה.</span>"	עבודה זרה נז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצז. רוקן של עבדים כנעניים שמלו ולא טבלו שנמצא בשוק מה דינו ומדוע ומה ההלכה ומדוע? 	"אמרי לה טמא, שאין טומאתם ספק אלא טומאה ודאי ת מדרבנן שגזרו על העובדי כוכבים שיהיו כזבים לכל דבריהם. ואמרי לה טהור, ופירש רש""י דמלו ולא טבלו מילתא דלא שכיחא ולא גזור עלייהו <sup>צד</sup>.<br>כתבו התוס' (ד""ה לאפוקי) שר""ת פסק שטהור שבשל סופרים הלך אחר המיקל <sup>צה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צד.  והר""ן כתב דתורת ספק טומאה גזרו עליהם וברה""ר ספקו טהור .
<br>צה.  והרמב""ן פסק שטמא, ו אע""ג דבשל סופרים הלך אחר המיקל ה""מ היכא שהדבר שקול אבל הכא מא ן דמתני טמא עדיף טפי דלא צריכי נן למי מר אליבי ה דרב ושמואל פליגי ועוד דברייתא מי תרצא כפשטה אליבא דידיה, ולמאן דמתני טהור צריכינן לדחוקא.</span>"	עבודה זרה נז. - נז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצח. מה הן השיטות אם נגעו ביין 1) תינוק גוי בן יומו 2) עבדים גדולים שנקנו מעובדי כוכבים ומלו וטבלו 3) ומה ההלכה? 	"1) לרב אסור בשתיה. לשמואל לפי הגירסא בברייתא שרוקן ומדרסן טהור, מותר בשתיה.<br>2) לר""נ אמר שמואל עושים יין נסך עד שתשקע עבודת כוכבים מפיהם ופירש ריב""ל דהיינו עד י""ב<br>חודש. לרב לפי הגירסא בברייתא שרוקן ו מדרסן טהור, מיד אינם עושים יין נסך.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה לאפוקי) שפוסקים כלשון דטהור שבשל סופרים הלך אחר המיקל ולפי""ז רב ושמואל פליגי בשני הנידונים, ה""ג ור""ח פסקו בשניהם כשמואל ור""ת פסק בשניהם כרב <sup>צו</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צו.  והר""ן הביא שיטת הרמב""ן שפסק כרב בתינוק בן יומו ופסק כשמואל בעבדי ם שמלו וטבלו, דכיון דאפשר דאינם חולקים עדיף יותר לקיים את שניהם ונמאן דמתני טמא מלדחות אחת בפני חבירתה וכמאן דמתני טהור.</span>"	עבודה זרה נז. - נז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצט. בזמן הזה מהן הסיבות להתיר או לאסור בהנאה 1) מגע עובדי כוכבים 2) סתם יינם? 	"1) כתבו התוס' (ד""ה לאפוקי) בשם רש""י שכתוב בתשובת הגאונים כי בזמן הזה אין איסור הנאה במגע עובד כוכבים ביין כי עובדי כוכבים של עכשיו אין רגילים לנסך לעבודת כוכבים וחשובים כאין יודעים בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה והוו להו כמגע תינוק בן יומו. ור""י הקשה היאך נתיר מגע עובד כוכבים בהנאה מטעם תינוק בן יומו, מה ענין זה לזה, והלא מה שאנו מתירים בתינוק איסור הנאה הוא משום שאין בו אפי' כוונת מגע וא""כ עובדי כוכבים בזה""ז שמכוונים למגע יאסרו אפילו בהנאה <sup>צז</sup>.<br>עוד כתבו התוס' סיבות להתיר בהנאה שנדמה סתם מגעם למודד בקנה דאמרינן ימכר משום שלא נתכוין לניסוך, ואפילו אם נדמהו למדדו ביד שרי לרבנן דאמרי ימכר, ועד כאן לא אסר ר' נתן במדדו ביד אלא משום שגזר אטו שכשוך ביד ואי קא משכשך אתי לנסכו לעבודת כוכבים, אבל בזה""ז אפילו משכשך ליכא ניסוך ואפילו ר' נתן מודה דשרי בהנאה.<br>עוד סיבה לאסור היא שכיון שגזרו על ניסוך העובד כוכבים הוה ליה דבר שבמנין דצריך מנין אחר להתירו. והסיבה להתיר היא שנאמר שלא גזרו אלא על המנסכים והשתא לא הוו מנסכים לעבודת כוכבים.<br>2) כתבו התוס' שהסיבה לאסור היא משום שגזרו על סתם יינם משום בנותיהם וגם עתה שייך זה הטעם <sup>צח</sup>, והסיבה להתיר היא שמה שגזרו סתם יינם לאסור בהנאה יותר מפתם ושמנם היינו משום דשכיחי לנסו כי לעבודת כוכבים אבל עתה שבטל ניסוך שאינם יודעים בטיב עבודת כוכבים דיו להיות כפתם ושמנם או כבישולי עבודת כוכבי ם לאסור בשתיה ולא בהנאה <sup>צט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צז.  ו הר""ן כתב סברא לאיסור שתינוק בן יומו אינו ראוי לנסך ו עובד כוכבים בזה""ז ראוי לנסך.
<br>צח.  והר""ן הוסיף שבסתם יינם לא חלקו בין גוי עובד עבודת כוכבי ם לשאי נו עובדה וכן דעת הרמב""ן .
<br>צט.  והר""ן כתב שיש להקל עוד ולו מר שכל גוי שידו ע לנו שאינו עובד לעבודת כוכבים יינו מותר בהנאה כגר תושב וזו היא דעת הרמב""ם .</span>"	עבודה זרה תוס' נז:		
